ספטמבר אולי הוא תחילת הסתיו, אבל אוקטובר הוא תחילת הסתיו. הטמפרטורות סוף סוף יורדות, דלעות מכסות מרפסות ושווקי איכרים, ועלים משחררים את חייהם הערים בשמש, נופלים על הקרקע, ישנים.

תקראו לזה הרומנטיקה של עונת טיילור סוויפט, או איך קור צח מנקה את הראש, אבל אוקטובר הוא זמן לשינוי. מה שהיה נשאר מאחור בתמורה למה שיש - עבודות חדשות, מערכות יחסים, בתים וגוונים חדשים של עצמנו. בדרך זו, כל "שינוי" הוא גם "עזיבה". אנחנו משאירים את מה שהיה קודם בצל שלנו; פנייה למערב מעמידה את המזרח מאחורינו.

ובכל זאת, היופי שבצמיחה, בתרדמת החורף ובקצב העונות הוא שגם כשאנחנו משאירים הכל מאחור, זה מה שעושה אותנו, והכל בא איתנו בסופו של דבר.

בשבוע שעבר עברתי מוושינגטון די.סי., שם גרתי כל חיי, לפורטלנד, אורגון, בתקווה למצוא בי משהו שעדיין לא הכרתי. רשימת ההשמעה הזו מוקדשת לאחותי הגדולה, שלימדה אותי אומץ כל חיי, הסיעה אותי ברחבי המדינה, והשמיעה לי את טום ווייטס בתחנת דלק שעה מחוץ לביתי החדש.

החודש, תנו ל-"Leaving" לקחת אתכם למסע של התנפחות ושחרור, כמו משבי רוח שמרעידים את העצים. האזינו לפי הסדר (ואל תדלגו) לשירים לעזיבה בעונת העלים.