חלולה משנים של עלבונות ותקיפות קשות מצד בעלה, היה זה הדחף לשרוד שהחזיק את אודט חוסה ריברה בכיסאה באותו יום ראשון. כעת, כשהיא לבד עם שלוש בנות צעירות להגן עליהן ולדאוג להן, היא ידעה שלא תוכל להיכשל.

"אם הייתי שואלת את בתך הבכורה 'מה זאת קארה', האם היא הייתה יודעת? מה את חושבת שהיא הייתה אומרת?" אני שואלת.

אודט נזכרת בתקופה שבה אוצר כתיבת החיבורים שלה מהקולג' רק למדה לקרוא ומנחשת בזהירות: "היא בטח הייתה אומרת שזה עזר לאמא לשרוד, ולהישאר, ולשמור עלינו בטוחים."

לא היה אז מקום לטעויות. אודט, שהייתה זקוקה לעבודה בדחיפות, עם מעט ניסיון רלוונטי עדכני, פנתה לקארה בחיפוש אחר עזרה במציאת עבודה. אבל כמו רבים שמתגברים על טראומה, או בתהליך החלמה, היא הייתה קליפה של עצמה. כל חלל פנימי שנוצר בעקבות בריחתה הוצף במהרה בפחד, אשמה ובושה על כך שלא הצליחה למנוע את המצב מלכתחילה.

בקארה, זוהי העבודה המעמיקה שנעשית והדבר הראשון שמתייחסים אליו. היום הראשון מתחיל במראה, כאשר המשתתפים לומדים להתמודד עם עצמם. אם הכל ילך כשורה, תוך ארבעה שבועות בלבד הם יתחילו להתמודד עם מעסיקים פוטנציאליים בראיונות - בטוחים בעצמם ובעלי יכולת. זה קצת נס, כשחושבים על זה.

רק שבועיים חלפו עד שאודט קיבלה את העבודה במריוט. מקצוענית מושלמת שהכל על הכף, היא התחילה לעבוד בדלפק הקבלה וקודמה פעמיים לתפקידי פיקוח. לאחר ארבע שנים, היא החלה לקחת שיעורי ערב במכללת מלקום X, תחילה השלימה את התואר Associate שלה, ולאחר מכן עברה לאוניברסיטת רוזוולט כדי לקבל תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה קלינית.

כיום, שלוש עשרה שנים לאחר "היום הראשון" שלה בקארה, אודט היא מטפלת במכללת מלקום X ועובדת עם סטודנטים המתמודדים עם חוסר בית, התמכרות, טראומה ועוני. "זה מאוד מספק ויש לזה הרבה משמעות בחיי להיות מסוגלת לתת בחזרה, כי תמיד היה שם מישהו שנתן לי", היא אומרת.

ויקי הדסון-סטייפלטון הייתה אחת מאותן דמויות עבור מאות בוגרים. כיום היא מפקחת על תוכנית הלימודים של קארה, ועובדת לצד ג'סי טברבאו, המכונה בחיבה מר ג'סי. ג'סי, בוגר בעצמו, מוביל טרנספורמציות בקארה ב-16 השנים האחרונות, מה שאומר שכל חמישה שבועות הוא חווה מחדש את הימים האפלים ביותר בחייו בכוונה תחילה.

"על כל קבוצה חדשה שאנחנו מביאים דרך התוכנית שלנו, ג'סי מציג את סיפורו האישי של החלמה מדיכאון, התמכרות, לב שבור, מול 60 איש", אומרת מריה קים, נשיאת ומנכ"לית קארה. "זה בדיוק מה שאנחנו עושים כאן".

"אנחנו תמיד אומרים שיש לנו דרך ארוכה וזמן קצר להגיע לשם", אומרת ויקי. "כל מה שקרה בחיים שלך לא יתאדה או אפילו ישתפר בתוך ארבעת השבועות האלה. אנחנו צריכים להתחיל מהיום הראשון, ליצור אמון וליידע אותם שאנחנו באמת שם לטובתם".

המטרה היא להעביר אנשים ממצב של חוסר יציבות ומכשולים למצב של מקצוענות ומוכנות לעבודה תוך ארבעה שבועות. אלו עם נוכחות מושלמת, דייקנות ללא דופי, הצגה מקצועית ותקשורת ברורה ייחשבו כ"זכאים לשליחה", שמשמעותה למעשה מוכנים לעבודה.

"זה המקום שבו אני נמצאת", אומרת דיאנדרה רוס, אחת הפרצופים הראשונים שתראו בקארה. "מאז שהתחלתי, לא פספסתי יום. אני רוצה שקארה תדע שהן יכולות לסמוך עליי. כשהן מתקשרות לחברות האלה [שותפי העסקה] ואומרות, 'היי, יש לי כאן בחור שאני רוצה שתפגשי'. הן יודעות שאני אהיה בזמן. שאני אתן 100%. שאני ייצגה את עצמי ואת קארה בצורה הטובה ביותר שאני יכולה."

הוא רשם את הכישורים של קארה: מקצועיות, תקשורת, בניית צוות, ניהול זמן ופתרון סכסוכים. המשתתפים צריכים להצטיין בכל החמשה כדי להפוך למנהל עסקים במנהל עסקים (SOE).

"זה באמת עניין של כל אחד להכיר מי הוא, להכיר את האמת העמוקה ביותר שלו, למצוא את קולו ולדעת שהוא ראוי לטוב ביותר שיש לחיים להציע", אומרת ויקי, "וזה בסדר להתאושש מהליבה ולתת לתה הקרח והדבש הזה ללכת".

זוהי משימה מונומנטלית, אבל יש להם הרבה תמיכה ממאמני קארה כמו דא'שון הילסמן, בוגר התואר בעצמו.

"באתי לכאן טרי מהכלא, בסדר. באתי לכאן טרי מהכלא ותהיתי, 'מה אני אעשה עכשיו? האם אני אחפש עבודה, או שאני אחזור לחיים שאני יודע - או פעם ידעתי - איך לחיות?' הייתי בכלא רק פעם אחת, אבל בין אם זה פעם אחת או עשרים פעמים, עדיין קשה לגרום למעסיק להאמין בך", הוא מודה.

אחרי ארבעת השבועות שלו, קארה הכניסה אותו לעבודה כניקיון בחברת ניקיון גדולה. "לקחתי את העבודה הזאת ועשיתי אותה כמיטב יכולתי", אומר דא'שון. "למרות שניקיתי, ניקיתי כאילו אני מרוויח מיליון דולר לשעה".

דא'שון, שראה אזרחים רבים חוזרים מוצאים את דרכם לקארה לאחר שריצו את עונשם, היה להוט למנף את עברו כדי לבנות את עתידם של אחרים. מתפקידו כשרת, הוא קיבל את עצת מאמנו והגיש מועמדות בעצמו להיות מאמן - או, מבחינה טכנית, מומחה לפיתוח אישי (IDS).

בעוד דקות ספורות נחגוג את אחד הרגעים האהובים עליו - צלצול הפעמון כשמישהו מקבל עבודה. הפעם זה בשביל טאטי, אחת החניכות שלו. ביום שני, טאטי תתחיל לעבוד במריוט במרכז העיר והיא נרגשת.

"כל אדם הוא יצירתי, בעל תושייה ושלם. אנחנו לא מחנכים אף אחד", אומרת מריה. "הכוחות והמוטיבציה כבר נמצאים בפנים של אנשים. לכן, אנחנו רוצים להיות יותר כמו מנעולנים מאשר כמו מורים."

כל משתתף ב-Cara מוצב ב-IDS כמו דא'שון, שמאמן אותו במציאת עבודה, הגשת מועמדות והשגתה, ולאחר מכן ב-IDS נוסף שמאמן אותו עד לשמירה על עבודה זו לפחות שנה שלמה.

"אנחנו עובדים עם אנשים ברמה האישית", אומר דא'שון, "כל דבר שיפריע להם להשלים תוכנית, כל תקלה בחיים האישיים, הם יבואו וידברו על זה עם הרופא שלהם. אנחנו מתמקדים בבריאות, משפחה, בתים, כל דבר אישי שהם צריכים בו עזרה".

לאחר שהם מגיעים לשנה אחת בתפקיד, הם נחשבים בוגרי קארה והלוחית שלהם מתווספת לחומה הגדולה. זה עניין גדול באמת, טקס וחגיגה עם כל המשפחה והחברים שלהם.

"זה ממש טקס מעבר לחזור לטקס החומה הגדולה שלך", אומרת נורה וייל, מנהלת אימון ושימור עובדים. "זה מאוד חגיגי וגם מעורר מוטיבציה עבור האנשים החדשים שאולי מתחילים לתהות, 'מה בא אחרי זה? האם אנשים אוהבים את העבודות האלה? האם אנשים שומרים על העבודות האלה?' שיהיה פנים אמיתיות לספר את הסיפור של מה שיכול לקרות כשאתה מקבל את העבודה הזאת זה באמת עוצמתי לכולם."

שבעים ושמונה אחוזים ממשתתפי Cara מגיעים לאבן דרך זו, שהיא גבוהה בכ-28 נקודות מהממוצע בתעשייה. לאוול פארקר הגיעה לאבן דרך זו רק לפני שבועיים.

אם אי פעם תמצאו את עצמכם במחלקה לניתוח בבית החולים לרפואה של אוניברסיטת שיקגו, אולי תעריכו את הידיעה שהאספקה לניתוח הזה אוחסנה בקפידה ובקפדנות על ידי לאוול, אחת המומחיות ביותר של קארה. בכל לילה, לאוול ועמיתיו לעבודה פורקים שלוש משאיות מלאות באספקה רפואית ומסיעים אותן דרך עורקי בית החולים לעגלות ולארונות הדרושים.

"אני מקבלת הזדמנות לעזור למישהו שלא במצב לעזור לעצמו, נכון? בלי האנשים שמאחורי הקלעים, יהיה מאתגר לבצע את הניתוח הזה. אז, העבודה שלי מרגישה חשובה, כאילו עשיתי משהו, התרומה הקטנה שלי לעולם, אני מניחה", אומרת לאוול בחיוך.

לאחר שגייסה כמעט 50 משתתפי Cara, UChicago Medicine היא אחת משותפות התעסוקה המובילות של Cara.

"האנשים שאנחנו מקבלים מקארה מוכנים כל כך טוב, שהם הופכים לאנשים בולטים שלנו", אומר בוב הנלי, מנהל משאבי האנוש הראשי של UChicago Medicine.

"אבל ספרי לי על החששות המוקדמים שלך," אני אומרת, "מה היו ההיסוסים הגדולים ביותר שלך כשהתחלת עם קארה?"

"ובכן, שאלת האיכות של מועמדים ועובדים היא נושא שאתה מודאג לגביו. אתה מודאג מכך שלא תקבל את הכישרונות האיכותיים שאתה רוצה ומגיע לך", הוא עונה, "אבל אני חייב לומר לך, כשאתה מכיר את ארגון קארה ואת הקפדנות שהם מעבירים על המשתתפים כדי לחזור לשוק העבודה כעובדים אחראיים, הדאגות שלך מפוגגות. כשאתה מתחיל לחוות חלק מהם ורואים את השימור, האמינות והאמינות, זה הופך ללא בעיה, למען האמת."

מאז פתיחתו לפני שנה, מרכז הטראומה החדש של אוניברסיטת שיקגו הפך לעמוס ביותר בעיר, וקארה מילאה תפקיד מרכזי באיוש הצוות שלו. "חודשים על גבי חודשים של תכנון הבהירו שנצטרך כוח אדם, ונצטרך אותו במהירות", נזכר בוב. "פנינו לארגונים, ובמיוחד לקארה, כדי שיעזרו לנו לעשות זאת. מה שהיה נחמד היה שהצלחנו למצוא אנשים במהירות, להביא אותם למעמד זמני, ועם הזמן להפוך אותם לקבועים".

מה שמייחד את שירותיה של קארה מסוכנויות אחרות לפיתוח כוח אדם או סוכנויות דומות הוא שקארה באמת משקיעה בשימור עובדים: צוות של שישה אנשי צוות במשרה מלאה שעוסקים בעבודה המתמקדת בשימור עובדים הוא נדיר, ומניב שיעור שימור עבודה גבוה ב-28 נקודות מהממוצע בתעשייה.

קארה השיקה שני מיזמים חברתיים כדי להבטיח פתרונות מתאימים לשותפי תעסוקה והכשרה נאותה למועמדים לעבודה. קארה קונטקס מפעילה סוכנות גיוס, המספקת מועמדים שעברו סינון מוקדם, בדיקות סמים, בדיקות רקע ומועמדים ברמה מקצועית עבור הזדמנויות קבלניות, חוזה להעסקה וגיוס ישיר. כך הצליחה UChicago Medicine לאייש במהירות את מרכז הטראומה החדש שלה במועמדים מקומיים ואיכותיים כמו לאוול.

בשנת 2018, 521 עובדים ומתמחים במיזם החברתי השני של קארה, Cleanslate, אספו 1,596 טון אשפה ו-392 טון חומרי מיחזור, הסירו 32,039 תגיות גרפיטי וחרשו 4,132 טון שלג ב-34 קהילות בשיקגו, ושירתו יותר מ-71 לקוחות.

"אנחנו תוכנית לייפוי שכונות. אנחנו מבצעים הסרת גרפיטי, פינוי שלג, גינון ופינוי אשפה. אנחנו מספקים את כל סוגי השירותים עם חיוך", אומר ראש הצוות קורינת'יאן גלדני, בכנות ובגאווה.

קורינת'יאן גלדני גדל בגארפילד פארק בצד המערבי של שיקגו. אביו עבד ברחובות ובתברואה במשך שלושים שנה ואמו בילתה עשרים שנה בעבודה במועצת החינוך, שם לימדה בבית לימודים לבנות במקביל. קורינת'יאן, שהתעלם מדוגמתם ואתיקת העבודה של הוריו, נשר מהקולג' כדי למצוא את מה שחסר לו ברחובות, מה שהביא אותו לכלא עם עונש של 10 שנים. כשחזר הביתה בגיל 32, קורינת'יאן הגיב למודעה של Cleanslate והתקשר להגיש מועמדות. בהתחשב בתואר עמית שלו ובניסיון העבודה הקודם שלו, קארה זירזה אותו למציאת התמחות.

עם בן בן שתים עשרה בבית, הוא ידע שהוא רוצה לעשות שינוי ולעשות כמיטב יכולתו כדי להישאר בבית. "הקשבתי. שאלתי שאלות. וידאתי שאני עושה דברים כפי שאמרו לי, ואז על חלק מהדברים פשוט עשיתי מעל ומעבר. בימי החופש שלי, התקשרתי ושאלתי אם הם צריכים עזרה. כל יום, התקשרתי ושאלתי." לאחר מספר חודשים בלבד, קורינת'יאן קודם לתפקיד ראש צוות.

"בהיותי בשיקגו, אני מרגיש שאני יכול לעזור לנקות את המקום, לגרום לו להיראות טוב. זה היה משהו שתמיד רציתי לעשות בכל מקרה, משהו לתת בחזרה", הוא אומר.

לטושה מור היא חלק מהצוות שלו וחולקת את הערכתו לעבודה. "אנחנו מטאטאים את המדרכה ואת המדרכה", היא אומרת, "מטאטאים בדלי סיגריות, מוציאים את האשפה, מחליפים את השקיות בפחי האשפה. זה פשוט מחמם לי את הלב לדעת שאני עושה משהו כדי לתרום בחזרה לקהילה".

"אני טוב במה שאני עושה ועושה את זה כמיטב יכולתי. כמו שמר ג'סי היה אומר, 'נותן 100 אחוז'. ואני עושה את זה. אני אעשה מעל ומעבר כדי לבצע את העבודה במהירות ובזמן", אומר לטושה.

ישנן תוכניות רבות לפיתוח כוח אדם ברחבי הארץ, אך מעטות מהן בעלות שיעורי שימור וניסיון מרשים ורווחי במיזמים חברתיים שצברה קארה. חלק מזה נובע בוודאי מהעובדה שהתמיכה באמצעות השמה בעבודה נמשכת שנה שלמה. סוכנויות אחרות שעושות עבודה דומה עשויות לספק שלושה חודשי תמיכה מעבר לתאריך תחילת העבודה, או שישה חודשים, אך נדיר לראות סוכנות כוח אדם המציעה שנה שלמה של אימון תומך.

"הייתי במקומות אחרים שעוזרים לאנשים למצוא עבודה ודברים כאלה", אומר קורינת'יאן, "אבל מסיבה כלשהי, קארה הרגישה יותר אותנטית. הם באמת אכפתיים ורוצים לעזור. הרגשתי את זה ביום הראשון וזה מה שגרם לי להתמיד, למען האמת. כמעט הרגשתי שאם הייתי מוותרת, הייתי מאכזבת אותם".

"עבורנו, זה לא רק עניין של למצוא עבודה, זה עניין של לשמור על העבודה שקיבלת", אומרת נורה.

הדדיות מתחילה בתערובת ב"מוטיבציות" של קארה, כולם לגמרי לא בקצב ובדיוק לא בקצב: "אנחנו משפחה, יש לי את כל האחיות שלי ואני... מה שאת רוצה, מותק, יש לי את זה, מה שאת צריכה, את יודעת שיש לי את זה, כל מה שאני מבקשת, זה קצת כבוד... רק קצת, רק קצת..."

מייקל קם במרכז המעגל ומציג את עצמו. הוא מציג את נושא הבוקר, שאלה המזמינה התבוננות ופגיעות קבוצתית: בשבוע האחרון, מי נתן לך השראה לתת 100% ומה הוא עשה ספציפית? מייקל משתף במשך שתי דקות ומוביל את הקבוצה בחזרה לשיר לפני שהוא מקיש על אדם אחר לשתף.

הדפוס ממשיך כשכמה אחרים תופסים את תורם. באופן בלתי נמנע יש דמעות, כשלבבות עצבניים חולקים יחד באמת. הכיתה מתחברת במהירות ונבנית לקהילה תומכת שרבים מעולם לא חוו.

כולם משתתפים. אפילו למריה היה את תורה באמצע, בדמעות: "השיר האהוב עליי הוא 'אבא היה רולינג סטון'. אנחנו מדברים על ההכרה הזו שכולנו בתהליך החלמה. אני בתהליך החלמה מלב שבור, לא ממאהב, יותר מהאבא שגידל אותי, שעזב את משפחתי כשהייתי בת 17. אני בת 47 עכשיו ואין יום שעובר בלי שאני חושבת על זה לפחות פעם אחת."

אני שואל את לאוול אם היו מניעים שהשפיעו עליו במיוחד. הוא מגרד את ראשו, מחייך חיוך רך, ומספר: "יום אחד בפרט, הייתי באמצע, והסברתי סיטואציה מסוימת שעברתי. לא חשבתי שאני מזלזל בעצמי, אבל אמרתי משהו בסגנון שאין לי משהו. ג'סי, מהשורה האחרונה, אמר בקול רם בתוך השקט, 'אין לך את זה עכשיו, אבל יהיה לך בקרוב'. כשהוא אמר את זה, כמות ההשראה, הרגשתי שאני יכול להתמודד לנשיאות ארצות הברית כי האיש הזה אמר שאני יכול."

תמיכה עמיתית היא סימן ההיכר של קארה. למעשה, השם קארה עצמו הוא מילה גאלית שמשמעותה חברה. כל אדם שדיברתי איתו הזכיר כמה האחווה, האחווה והמשפחה היו חשובים עבורם - כל בוקר התכנסות של קהילה מעודדת ואחראית הדדית, מוקפת בחומת ההישגים הגדולה מאחוריה.

"אנחנו מעודדים אחד את השני ומעודדים אחד את השני על בסיס יומי", אומר דיאנדרה. "זה לא רק בבוקר. זה מתחיל את זה, אלא זה נמשך לאורך כל היום, לאורך כל השבוע, לאורך כל החודשים. ככה זה עובד".

"כוח העבודה המתפתח - כוח העבודה של דור המילניום והדור שמאחוריו - הולכים לדרוש זאת יותר ויותר, אז למה שלא נצטרף יחד, כמעסיקים, וננסה להבין כיצד נוכל לגייס עובדים באופן כוללני, בצורה הגיונית עבורנו, ולעשות זאת מהר יותר?" שואלת מריה.

למרות שסיפורו של קארה הוא סיפור היפר-מקומי משיקגו, הארגון יחגוג בקרוב שלושים שנה, ועם זאת, הוא מתאמץ לחשוב כיצד יכולה להיראות תנועה לאומית וכיצד הם יכולים להיות חלק מתנועה זו.

"זה גם מרגש וגם מבחיל בו זמנית", מודה מריה.

במהלך השנתיים האחרונות, קארה קיבלה השקעות משמעותיות כדי לתמוך בהרחבת עבודתה לשווקים חדשים. השקעה של מיליון דולר מקרן Stand Together, לדוגמה, אפשרה לקארה להשיק סניף באטלנטה ביולי 2019, בשיתוף פעולה עם Atlanta Mission - מפעל מקלט ידוע בן 150 שנה, בן חמישה קמפוסים. מתוך הכרה במציאות של החזרה לפשע בתוך מערכת המקלטים, Atlanta Mission פנתה לקארה כדי לשקול כיצד להתאים את המודל להקשר שלהם.

"שיטת קארה היא מעין טכנולוגיה חברתית", אומרת מריה, "ולכן אנו מבקשים להפוך אותה לסחורה כדי ששותפים כמו אטלנטה מישן יוכלו לשלב אותה בארגון שלהם, לאמץ את שיטת קארה עם הצוות שלהם, ואז להירשם לחידושים חדשים שניצור יחד במהלך השנים הבאות."

"אני חושבת שרוב המעסיקים רוצים להצליח ולהיות טובים. איפה שהם נתקעים זה שהם לא מרגישים בטוחים לשאול את השאלות ולא מבינים מה הם יכולים לעשות בפועל", אומרת מריה. לשם כך, קארה גם משיקה מכון שיעזור למעסיקים לבחון מחדש את האופן שבו הם מגייסים ומשלבים כישרונות מובחנים.

"תחשבו על מכון כמו מחנה אימונים סוחף שבו מגיעים מתרגלים מכל רחבי הארץ, והם לומדים את השיטה עם ערכות כלים בסיסיות במשך חמישה ימים בעצם, ואז חוזרים הביתה ובודקים את הדברים. זו תהיה חידוש חדש עבורנו", היא אומרת.

מאודט ועד דא'שון, דיאנדרה, לאוול, קורינת'יאן ולטושה, משתתפי קארה מגיעים ממקומות וחוויות שונות מאוד ומתמודדים עם אתגרים ומחסומים רבים ושונים בתעסוקה, אך דבר אחד עקבי: כל אחד ואחת מהם, לאחר שעברו שינוי, מחויבים להשתתף באופן חיובי בשינוי של אחרים וקהילותיהם. אין זה מפתיע, אם כן, שקארה מתחילה להביט אל האופק, אל הנוף הלאומי הרחב יותר, כדי לשקול את מי עוד הם יכולים לקדם ולעזור. זו רק שאלה של איך להגדיל את המופלא של שיקגו.